החלטה בתיק רע"א 51314-07-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 13.7.12 (כב' השופט רמי חיימוביץ) המורה כי על הצדדים לנצל את הזמן ולמצות את ההליכים בפני הערכאה שנתנה את פסק הדין שעליו הם חלוקים (שניתן ביום 26.10.11 בהליך אחר בביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע) לרבות בערעור ולא לתקוף את פסק הדין הנ"ל בתקיפה עקיפה.

רקע

במסגרת הליך שנדון בין המבקש 1 לבין המשיב בביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע (ת"ק 330450611) ניתנה החלטה ביום 26.10.11 שבסופה נדחתה תביעת המשיב כנגד המבקש 1 וכן נדחתה תביעה שכנגד.

עוד באותו היום ניתנה בהליך הנ"ל החלטה נוספת בנוסח זהה אך שבסופה נקבע שהתביעות נמחקות. בשתי ההחלטות הנ"ל נרשם כי ניתנו במעמד הנוכחים אם כי בהחלטה המוחקת את התביעות נרשם גם כי "עותק מפסק הדין יישלח לנתבע" (המבקש 1).

ביום 29.11.11 הגיש המשיב תביעה כנגד המבקשים בבית משפט קמא, אשר על פי האמור בבר"ע במסגרתה הועלו טענות זהות לטענות תביעת המשיב הנ"ל שנדונה בביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע.

המבקשים עתרו בבימ"ש קמא לדחות על הסף את תובענת המשיב נגדם בשל מעשה בית דין ו/או השתק הנובעים לטענתם מההליך הקודם שנוהל בין הצדדים בביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע.

בעקבות בקשתם לדחייה על הסף, הודיע המשיב לבימ"ש קמא כי בתום הדיון בבימ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע חזר המשיב אל בית המשפט שם וביקש ממנו לתקן את פסק הדין כך שירשם שהתביעה נמחקה ולא נדחתה ושבעקבות בקשתו בוצע התיקון.

בתשובה לטענות אלה ו של המשיב, טענו המבקשים כי פסק הדין בביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע המוחק את התובענות תוקן במעמד צד אחד לאחר שהמבקש יצא את האולם ולא נכח בעת בקשת המשיב לתיקון. המבקשים טענו שעם מתן ההחלטה הדוחה את התביעות סיים בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע את מלאכתו ולא יכול היה להידרש עוד לנושא ההתדיינות. המבקשים טענו שלא מדובר ב"טעות" הניתנת לתיקון לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, שהמשיב לא פעל להגשת בר"ע לצורך השגה על פסק הדין ושיש לראות את פסק הדין המתוקן שניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות בבאר שבע כבטל מעיקרו ולפיכך יש להורות על דחיית התביעה קמא בשל מעשה בית דין.

בהחלטתו נושא הבר"ע קבע בית משפט קמא שעל הצדדים לנצל את הזמן ולמצות ההליכים בפני הערכאה שנתנה את פסק הדין שעליו הם חלוקים לרבות בערעור ולא לתקוף את פסק הדין בתקיפה עקיפה.

בבר"ע שלפני חוזרים המבקשים על הטענות שהעלו בערכאה קמא ומוסיפים שפסק הדין שניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות הדוחה את התביעות על הסף הוא פסק דין חלוט שניתן לפני כשנה וכי פסק הדין שתוקן לא כלל הנמקה. לטענתם לו רצה המשיב להשיג על פסק הדין הדוחה את התביעות היה עליו להגיש בר"ע לבית המשפט המחוזי והוא לא עשה כן. לפיכך לטענתם בהפנות בית משפט קמא את הצדדים בהחלטתו נושא הבר"ע למצות הליכים מפני הערכאה שנתנה את פסק הדין כעשרה חודשים קודם לכן שגה ביהמ"ש קמא משמדובר בפסק דין חלוט, ויש בכך לגרום לפגיעה קשה בזכויות המבקשים.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיב לבר"ע החלטתי לדחות את הבר"ע.

ההחלטה נושא הבר"ע סבירה על פניה ואינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

עיקר טענות המבקשים שהעלו במסגרת בקשתם לדחיית ההליך קמא על הסף הן כי פסק הדין שניתן בהליך האחר ועל ידי מותב אחר המוחק את התביעות בטל מאחר ותוקן במעמד צד אחד. טענות אלו מקומן להתברר אינו במסגרת בקשה לדחייה על הסף של התובענה קמא, אלא במסגרת בקשה לביטול פסק הדין לפני בית המשפט שנתן את פסק הדין או בערעור על פסק דינו.

צדקה ערכאה דיונית כשהיפנתה את המבקשים למצות את ההליך הנכון בטרם טיעון בפניה.

גם לא ייגרם למבקשים נזק שאינו ניתן לתיקון בהוצאות הולמות בעתיד כתוצאה מההחלטה נושא הבר"ע.

אף ספק אם ההחלטה נושא הבר"ע ניתנת לרשות ערעור לאור סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה " בעניין שלבי הדיון בהליך".

ממילא לא יפעיל בית המשפט את הסנקציה של דחיית תובענה על הסף אלא במקרים קיצוניים בלבד ואין זה המקרה  _ בנסיבות המתוארות- לנהוג כך.

לאור כל האמור לעיל - הבר"ע נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.